המדינה מתנגדת לייצוגיות בנושאי סביבה על ידי אזרחים

המדינה, דרך רשות הטבע והגנים, הודיעה בדיון בבית המשפט המחוזי ב-31.1.2018 כי היא מבקשת שלא לקבל את התביעות הייצוגיות שהוגשו על ידי אזרחים, שכן היא רוצה להגיש אחת בעצמה:

"בבקשה שהגישה (פרקליטות מחוז דרום) כתבה כי "היעדר מעמד כאמור מחייב דחיית כלל הבקשות לאישור התובענות הייצוגיות הפרטיות, בכל הנודע לנזקים אקולוגיים וסביבתיים טהורים. הפרט אינו יכול לנכס לעצמו 'נכס' השייך לציבור ולהיפרע פיצויים בגין פגיעה בנכס זה. עילת התביעה בעניין זה ראוי וצריך שתהיה שמורה למדינה ולציבור כולו, ואין פרט היכול לבוא בשם הציבור". לגישתה, במקרים בהם לצד נזק לטבע נפגע גם הציבור, ניתן להגיש תובענות ייצוגיות פרטיות".

השופטת גאולה לוין נתנה למדינה אורכה של 3 חודשים להכנת כתב התביעה.

זוהי עמדת צוות עורכי הדין שהגישו את התביעה הייצוגית לה סייענו:

עו"ד חיה ארז, שהגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנושא יחד עם עו"ד חגי קלעי, אוהד רוזן ואסף פינק אמרה ל"הארץ" כי "ברור שלכל אזרח יש זכות לתבוע מפגעים סביבתיים על הנזק שגרמו לסביבה. מצב שבו המדינה תהיה בעלת הזכות היחידה לתבוע בתביעות ייצוגיות סביבתיות הוא חמור ביותר ויפגע קשות בסביבה. המדינה יכולה וצריכה לתבוע לצד תובעים ייצוגיים וארגוני סביבה, שמבצעים אכיפה אזרחית במקום בו יש כשל באכיפה על ידי רשויות המדינה".

מקור: https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.5785300

אנו מאמינים כי אין לקחת מאזרחים את הזכות להגיש תביעות ייצוגיות. ישנן תביעות ייצוגיות שבהן המדינה יכולה להיות שותפה, אבל לא פעם גילינו כי המדינה מתמהמהת. כמו כן מדיניות הדלת המסתובבת, בה בכירים במשרדי ממשלה מוצאים את עצמם בתפקידים בכירים אצל מזהמים, מעלים חשד לזיהום האינטרס הציבורי, מתוך מחשבה קדימה. איזה בכיר ירצה לתבוע ייצוגית חברה שהוא יכול למצוא בה תפקיד בעתיד?

עדכון מפגש בבית המשפט ובקשה לתרומות

זהו עדכון מאת עורכי הדין שהגישו את התביעה הייצוגית בסך 202 מיליון ש"ח ואותה עזרנו להם להרים.

שלום רב תובעים, תובעות ותומכים יקרים!

פי שכבר עדכנו את התובעים הבקשה לאישור ייצוגית לאחר עבודה מאומצת שלכם ושלנו ושל 4 מומחים. את התביעה ניתן לראות כאן בלינק.

 

מה הלאה?

קיימות שתי ייצוגיות קודמות שהוגשו לטעמנו בחופזה, עם קרות האירוע, ללא חוות דעת, וכאשר התובעים המייצגים אינם מייצגים את תושבי האיזור או את המטיילים.

לאחר שהגשנו בקשה למחוק את שתי תביעות אלו, הגענו להסכמה עם אחד התובעים – אשר הגיש את התביעה הראשונה – כי תביעתו תימחק והוא ועורכי דינו יצורפו לתביעה שלנו.

כמו כן רשות הטבע והגנים הודיע לבית המשפט כי היא מתכוונת להצטרף לדיון בתיק – לעת עתה לא ברור האם היא תעשה זאת ובאיזה מעמד – מחד מדובר על צעד מבורך וחשוב ומאידך מניסיון העבר לרשויות לוקח הרבה זמן עד שהם מקבלים החלטות נמתין לקבל הודעה רשמית מהם ונעדכנכם.

כעת אנו מחכים להכרעה ביחס לתביעה השנייה. אנו סבורים כי הסיכוי שהיא תימחק גבוה בהינתן שהתביעה שלנו מקיפה ואיכותית יותר ומייצגת נאמנה ובצורה מדויקת את הנפגעים, וכן לאור העובדה כי לאחר צירוף התובע הראשון הרי שגם מדובר בתביעה הראשונה שהוגשה.

 

הדיון להכרעה בסוגיה זו נקבע ליום 31.1.18 אצל כבוד השופטת גאולה לוין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשעה 13:00.

נשמח אם תוכלו להופיע לדיון ואנו נשלח תזכורת נוספת בתחילת השבוע. קיימת חשיבות לכך שנראה נוכחות של מספר תובעים משמעותי.

 

לאחר ההחלטה בדיון יהיה על רותם אמפרט, כי"ל והדירקטורים להגיש את תשובתם. לפי התקנות, לשם כך יינתנו להם לפחות שלשה חודשים.

נציין כי כחלק מניהול ההליכים בתיק, אנו פועלים לאיסוף מידע בנושאים הנוגעים לתביעה. לשם כך הגשנו בקשות חופש מידע כנגד הרשויות השונות (המשרד להגנת הסביבה, רשות המים המועצה ועוד). עד כה, חלק מהרשויות מסרו לידינו מידע ואנו פועלים להשגת היתר.

ככל שלא נקבל את המידע הדרוש, נשקול להגיש עתירות חופש מידע על מנת לקבלו.

 

בנוסף, בערב הדיון בוועדה המקומית לגבי בקשה של רותם אמפרט לקבל היתר שימוש בבריכה נוספת, הוצאנו מכתב דחוף שדורש מהועדה שלא לתת את ההיתר. לצערנו הועדה אישרה את ההיתר תוך הכנסת תנאים . עמותת אדם טבע ודין הגישה ערר על כך ואנו מצויים עמם בקשר כדי לנסות לבטל את רוע הגזירה.

 

גיוס כספים לניהול ההליך והמאבק

עד כה הוצאו כ- 10,000 ₪ בתשלום למומחים ובשליחויות הדפסות ומסירת התביעה לנתבעות השונות. כתובעים בתביעה וכתומכים נבקש מכל מי שיכול לשאת תרומה של בין 500 ₪ ל2,500 ₪ לבצע העברה בנקאית לחשבון הנאמנות שאנו מנהלים. קיימת חשיבות רבה לגיוס הכספים שכן לחלק מהמומחים טרם שולמו כספים (חלקם הסכימו לפעול לעת עתה בהתנדבות) וחשוב לנו לגייס את הכספים בשבועות הקרובים.

את הכספים יש להעביר לחשבון 341743 סניף 783 בנק הפועלים ע"ש עו"ד אסף פינק בנאמנות – תועבר קבלה על תשלום וינוהל רישום מסודר.

המייל נשלח אליכם התובעים ולכל מי שמילא טופס והביע התעניינות לתמוך בתביעה נשמח מאוד אם תוכלו להעביר אותו למכרים נוספים ותושבי האיזור על מנת שירתמו.

ניתן גם לשלוח המחאה ל-: עו"ד אסף פינק דרך חברון 101 ירושלים.

נודה גם אם תוכלו להעביר פניה זו לגורמים נוספים.

בברכת חורף גשום,

חיה, אסף אוהד וחגי

 

תביעה ייצוגית הוגשה בסיוענו על סך 202 מיליון ש"ח

מתוך The Marker:

"קריסת הסוללה בבריכת האידוי של חברת רותם אמפרט נגב מקבוצת כיל בסוף יוני 2017, שהביאה לאסון האקולוגי בנחל אשלים, תגרור את כיל לבית המשפט שוב ושוב בתקופה הנראית לעין. כיל מדווחת שביום חמישי שעבר הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה נוספת לאישור תביעה ייוצגית כנגד החברה, רותם אמפרט נגב ונושאי משרה בכיל וברותם בהווה ובעבר.

המבקשים טוענים שכתוצאה מקריסת הסוללה בבריכת האידוי של רותם, נגרם זיהום לנחל אשלים וסביבתו ובכך הפרו הנתבעים הוראות שונות בדיני הגנת הסביבה, כולל הוראות החוקים למניעת מפגעים סביבתיים, חוק המים, חוק אוויר נקי, חוק שמירת הניקיון, חוק רישוי עסקים, חוק התכנון והבנייה חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופקודת הנזיקין.

התובעים מבקשים מבית המשפט להורות לקבוצת כיל להכין תכניות להסרת הזיהום, לשיקום נחל אשלים, לבקרה ולמניעת הישנות המפגע, ולפצות את הציבור שנפגע ב-202.5 מיליון שקל וכן לתת פיצוי באמצעות שיקום ערכי הטבע שנפגעו ולהשיב את המצב לקדמותו.

קודם לתביעה זו הוגשו שתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד כיל ביולי 2017 – האחת לבית המשפט המחוזי בבאר שבע והאחרת לבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה שהוגשה לבית המשפט בבאר שבע מבקשת שכיל תפצה ב-1,000 שקל כל אחד מ-8.68 מיליון תושבי ישראל ולהורות לכיל לתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה ממחדליה. כחלק מהתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, התבקש בית המשפט לתת פיצוי של 250 מיליון שקל לפחות ולהורות בנוסף על פיצוי אישי של 2,000 שקל לכל תושבי מדינת ישראל בגין נזקים לא ממוניים."

לפרטים מלאים

לקריאת התביעה

להעניש את החברות המזהמות

לפני שנתיים וחצי נשפכה כמות אסטרונומית של נפט בנגב הדרומי, בואכה אילת. אסון זה שעליו חתומה חברת קצא"א יצר תגובת שרשרת של התארגנות אזרחית שסופה בתביעת ענק ייצוגית על סך מאות מיליוני שקלים, הנמצאת בימים אלו בדיונים משפטיים. תביעה זו לא תתקן את הקרקע שנותרה מזוהמת, לא תציל את עצי השיטה, לכך ייקחו שנים ארוכות. תביעה זו הבהירה כי הציבור לא ישתוק יותר מול החברות המזהמות.
שנה וחצי אחרי אישור התביעה מתברר שאסון חדש נחת על הנגב. הפעם מפעל רותם אמפרט של כי"ל הוא האחראי. זו לא הפעם הראשונה בה כי"ל גרמה או מעורבת באסון סביבתי כבד. בשנת 2014 פורסם כי שפכים בהיקף של עשרות מיליוני מטרים מעוקבים נשפכו במשך השנים למישור רותם, וגרמו לנזק חמור לשמורת בוקק. לאורך השנים התחייבה כי"ל פעמים רבות, בין אם במישרין ובין אם דרך חברות המשנה שלה, לשלם את המחיר בעבור הזיהום שעשתה. לאורך השנים התנגדו ארגוני הסביבה להענקת כל פרס איכות סביבה לרותם אמפרט או לכי"ל בשל מעורבותם העמוקה בזיהום הסביבתי בישראל.
הגיע הזמן שהציבור ירים ראש ויאבק בחברות המזהמות וידרוש מהן את המחיר. הרי אין לחברות אלו שום סנטימנט לישראל, אלא לרווח שלהן בלבד. בשנים האחרונות מתקיים מאבק אזרחי מרשים בערד נגד פעילות הכרייה של כי"ל בשדה בריר. המאבק הגיע בימים אלו לדיונים בבג"צ. כי"ל מסרה כי תוציא את פעילותה מישראל במידה ויאסר עליה לבצע את הכרייה בשדה. אלפי מועסקי החברה, אלפי הישראלים שנתנו ימים ולילות, עבורה, לא משנים לה. אלא בצע כסף בלבד. שוב ושוב נראה שהאחריות על הסביבה היא לא בידי חברות, אלא בידי אזרחים המתארגנים, פועלים ודורשים דין וחשבון מהמזהמות.
השימוש במשאבי טבע מגיע עם אחריות אדירה. הזלזול של חברות שונות, השואפות לעשות במשאבי הטבע כבשלהן, חייב להיפסק. צריך לשאול שאלות קשות לגבי האחזקה של המאגר שהתמוטט, מהירות התגובה, והאם קיימות ההגבלות המחמירות על חברות המרשות לעצמן לשחק בסביבה כפי שאלו עושות. במקביל לבירור של המשטרה והמשרד לאיכות הסביבה, אנו צריכים להתארגן כאזרחים, ולפעול בשני אופנים. הראשון, לתבוע תביעה ייצוגית אדירה את כי"ל, רותם אמפרט, מנהלי החברה והדירקטריון שלה. עליהם לשלם פיצויים לחברה הישראלית על הזלזול במשאבי הטבע שלה ובפגיעה בנופי ארצנו. השני, לדרוש ממנהלי תיקי ההשקעות והבנקים, למנוע רכישת מניות בחברות מזהמות. זו המדינה שלנו, זה המים שלנו וזה העתיד שלנו.

כתב: נמרוד דוויק, מקים "רואים שחור בעיניים"

הוגשה הצעת חוק המאפשרת תביעה של אזרחים על זיהום!

החברה להגנת הטבע יוזמת הצעת חוק שלפיה, לראשונה בישראל יתאפשר גם לאזרחים להגיש תביעות בבתי משפט נגד חברות מזהמות בגין פגיעה בערכי טבע מוגנים. הצעת החוק קובעת עוד כי בית המשפט יוכל לפסוק פיצויים בגין נזק שנגרם לסביבה, שיוקדשו למטרת שמירת הטבע. החוק כיום אינו מגדיר פגיעה בערכי טבע או בשטחים טבעיים כמפגע סביבתי, לכן אזרחים וגופים ציבוריים אינם יכולים להגיש תביעות בגין פגיעות אלה. את הצעת החוק כבר אימצו ארבעה חברי כנסת שלקחו על עצמם להוביל אותה. ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ח"כ יעל כהן־פארן (המחנה הציוני) וח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת).

אנו עומדים מאחורי הצעת החוק ונעשה כל שאפשר לדחוף אותה!

לקריאה נוספת

מצטרפים לקמפיין שיתוף ההמונים של העצומה!

מעל ל-4500 אנשים חתמו על העצומה שלנו! אנחנו רוצים להגיע להרבה יותר. כל מה שצריך הוא ללחוץ על הכפתור Join This Thunderclap, ותוכלו לעזור לנו לדחוף אותה קדימה. ת'אנדרקלאפ מאפשר לשתף סטטוס אחד בודד מטעמכם למען המאבק. תודה רבה!

חומר רקע – מאבק נחל אשלים

רקע

ב-30 ביוני 2017, דווח על דליפת חומצה מסוכנת ממפעל "רותם אמפרט" בעקבות קריסת קיר מאגר שאמור היה להכיל כ-140,000 ליטרים של נוזל. קריסת הקיר הביאה לדליפה של שפכים חומציים, מסוג מי גבס חומציים, לתוך הנחל. בעקבות הדליפה נחסם לסירוגין במשך 24 שעות קטע כביש 90 בין מפעלי ים המלח לצומת כיכר סדום. תכולת הבריכה המשיכה לאורך כל אפיק הנחל, כ-20 ק"מ.
להערכת המשרד לאיכות הסביבה זרמו בנחל 200,000 ליטרים של נוזל חומצי וכי המפעל הפר את תנאי הרישיון שלו. לאחר לחץ ציבורי שנמשך מספר ימים, הודיע השר זאב אלקין, השר לאיכות הסביבה, על פתיחת חקירה פלילית נגד המפעל.

זרימת הזיהום מתחת לכביש 90:

מבט אווירי על האסון האקולוגי (צילום: אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים):

מחיר הזיהום והשיקום

אנשי רשות הטבע והגנים, האמונים על האזור, פסימיים לגבי שיקום האזור. הנזק שנגרם הוא כבד. מסלולי הליכה רבים למטיילים באזור נסגרו עד לאחרי החורף הבא. קיים קושי בשאיבת המים מהגבים השונים, שכן מסלול הנחל פתלתל ולא נגיש. גבים אלו מושכים בעלי חיים רבים, ואלו משלמים בחייהם על שתיית החומצה. בנוסף אומרים אנשי רשות הטבע והגנים כי קיים חשש אמיתי כתוצאה מחלחול החומצה לקרקע. אין לדעת לדבריהם אם שטפונות החורף יגרמו לנזקים נוספים וחשיפת אדמה חומצית רעילה. מעבר לריח החריף והרע, תופעת לוואי של הזיהום, אין לדעת מה יהיה המחיר למאות צמחי מדבר הצומחים באזור – עצי השיטה, רתמים, מילחית ויפרוק המדבר. באזור מצויה גם בריכת קינון מיוחדת לציפורים וברבורים, וקיים חשש אמיתי שיקרה להן אסון. בינתיים פוזרו בשטח שקתות מים ותותחי אוויר בכדי להבריח את הציפורים.

"האסון הזה הוא אסון יחיד ומיוחד", אמר מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, בסיור בערוץ הנחל. "לא נתקלנו בו בעבר בהיקף הזה, זה נחל שהזדהם כולו בחומצה. הנחל הזה הוא אחד היפים במדבר יהודה. כל זה נגמר, לפחות לשנה הזו". גולדשטיין התייחס למשך השיקום הצפוי ואמר כי "הגבים יהיו מזוהמים עוד הרבה זמן. גם בשיטפון הבא לצערנו ניאלץ להיפרד מהנחל הזה ולתת לו להשתקם. הנזקים יותר רחבים ממה שחשבנו בהתחלה. הנחל ייסגר לפחות לשנה. אולי יותר".

בימים אלו מתקיים תסקיר שמטרתו להבין את היקף השיקום שידרש ועלותו.

האחראים

הזיהום בנחל הוא כרוניקה ידועה מראש. מפעל "רותם אמפרט" נמצא מ-2016 בפסגת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה (מקום חמישי). המפעל שייך לחברת כי"ל וכמו 6 מתוך 10 המפעלים המזהמים ביותר בישראל, גם הוא נמצא בשליטת משפחת עופר. שמו של המפעל עלה בעבר בהקשר של מאבק שדה בריר. מאבק תושבים עיקש למנוע כריית פוספטים בצמוד לעיר ערד. הנושא נמצא בדיונים משפטיים.
בשנת 2015 הוזהרה החברה על ידי המשרד לאיכות הסביבה כי היא איננה מטפלת בשפכים המזהמים שלה כראוי וכי היא אחראית על זיהום מעיינות עין צים ועין עקרבים.

מקורות וכתבות בנושא:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984256,00.html
https://www.haaretz.co.il/news/science/1.4216951

תביעה ייצוגית נגד כי"ל ורותם אמפרט

תוך התייעצות עם עורכי הדין איתם עבדנו על התביעה הייצוגית הקודמת, החלטנו להגיש תביעה ייצוגית נגד רותם אמפרט. עד כה הוגשה תביעה ייצוגית אחת על ידי אזרח בודד. כדי להעניק כוח לתביעה, אנו מזמינים כל מי שהאסון נוגע לו אישית, כל מי שרואה את עצמו כנפגע ממנו, למלא את הטופס הבא ולקחת חלק בתביעה. עורכי הדין יצרו קשר עם החותמים השונים.

זה בידיים שלנו לפעול יחדיו ולהראות שהאחריות של המפעלים המזהמים לא נגמרת רק בקנס כזה או אחר, אלא גם מולנו, האזרחים.