להעניש את החברות המזהמות

לפני שנתיים וחצי נשפכה כמות אסטרונומית של נפט בנגב הדרומי, בואכה אילת. אסון זה שעליו חתומה חברת קצא"א יצר תגובת שרשרת של התארגנות אזרחית שסופה בתביעת ענק ייצוגית על סך מאות מיליוני שקלים, הנמצאת בימים אלו בדיונים משפטיים. תביעה זו לא תתקן את הקרקע שנותרה מזוהמת, לא תציל את עצי השיטה, לכך ייקחו שנים ארוכות. תביעה זו הבהירה כי הציבור לא ישתוק יותר מול החברות המזהמות.
שנה וחצי אחרי אישור התביעה מתברר שאסון חדש נחת על הנגב. הפעם מפעל רותם אמפרט של כי"ל הוא האחראי. זו לא הפעם הראשונה בה כי"ל גרמה או מעורבת באסון סביבתי כבד. בשנת 2014 פורסם כי שפכים בהיקף של עשרות מיליוני מטרים מעוקבים נשפכו במשך השנים למישור רותם, וגרמו לנזק חמור לשמורת בוקק. לאורך השנים התחייבה כי"ל פעמים רבות, בין אם במישרין ובין אם דרך חברות המשנה שלה, לשלם את המחיר בעבור הזיהום שעשתה. לאורך השנים התנגדו ארגוני הסביבה להענקת כל פרס איכות סביבה לרותם אמפרט או לכי"ל בשל מעורבותם העמוקה בזיהום הסביבתי בישראל.
הגיע הזמן שהציבור ירים ראש ויאבק בחברות המזהמות וידרוש מהן את המחיר. הרי אין לחברות אלו שום סנטימנט לישראל, אלא לרווח שלהן בלבד. בשנים האחרונות מתקיים מאבק אזרחי מרשים בערד נגד פעילות הכרייה של כי"ל בשדה בריר. המאבק הגיע בימים אלו לדיונים בבג"צ. כי"ל מסרה כי תוציא את פעילותה מישראל במידה ויאסר עליה לבצע את הכרייה בשדה. אלפי מועסקי החברה, אלפי הישראלים שנתנו ימים ולילות, עבורה, לא משנים לה. אלא בצע כסף בלבד. שוב ושוב נראה שהאחריות על הסביבה היא לא בידי חברות, אלא בידי אזרחים המתארגנים, פועלים ודורשים דין וחשבון מהמזהמות.
השימוש במשאבי טבע מגיע עם אחריות אדירה. הזלזול של חברות שונות, השואפות לעשות במשאבי הטבע כבשלהן, חייב להיפסק. צריך לשאול שאלות קשות לגבי האחזקה של המאגר שהתמוטט, מהירות התגובה, והאם קיימות ההגבלות המחמירות על חברות המרשות לעצמן לשחק בסביבה כפי שאלו עושות. במקביל לבירור של המשטרה והמשרד לאיכות הסביבה, אנו צריכים להתארגן כאזרחים, ולפעול בשני אופנים. הראשון, לתבוע תביעה ייצוגית אדירה את כי"ל, רותם אמפרט, מנהלי החברה והדירקטריון שלה. עליהם לשלם פיצויים לחברה הישראלית על הזלזול במשאבי הטבע שלה ובפגיעה בנופי ארצנו. השני, לדרוש ממנהלי תיקי ההשקעות והבנקים, למנוע רכישת מניות בחברות מזהמות. זו המדינה שלנו, זה המים שלנו וזה העתיד שלנו.

כתב: נמרוד דוויק, מקים "רואים שחור בעיניים"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *