חומר רקע – מאבק נחל אשלים

רקע

ב-30 ביוני 2017, דווח על דליפת חומצה מסוכנת ממפעל "רותם אמפרט" בעקבות קריסת קיר מאגר שאמור היה להכיל כ-140,000 ליטרים של נוזל. קריסת הקיר הביאה לדליפה של שפכים חומציים, מסוג מי גבס חומציים, לתוך הנחל. בעקבות הדליפה נחסם לסירוגין במשך 24 שעות קטע כביש 90 בין מפעלי ים המלח לצומת כיכר סדום. תכולת הבריכה המשיכה לאורך כל אפיק הנחל, כ-20 ק"מ.
להערכת המשרד לאיכות הסביבה זרמו בנחל 200,000 ליטרים של נוזל חומצי וכי המפעל הפר את תנאי הרישיון שלו. לאחר לחץ ציבורי שנמשך מספר ימים, הודיע השר זאב אלקין, השר לאיכות הסביבה, על פתיחת חקירה פלילית נגד המפעל.

זרימת הזיהום מתחת לכביש 90:

מבט אווירי על האסון האקולוגי (צילום: אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים):

מחיר הזיהום והשיקום

אנשי רשות הטבע והגנים, האמונים על האזור, פסימיים לגבי שיקום האזור. הנזק שנגרם הוא כבד. מסלולי הליכה רבים למטיילים באזור נסגרו עד לאחרי החורף הבא. קיים קושי בשאיבת המים מהגבים השונים, שכן מסלול הנחל פתלתל ולא נגיש. גבים אלו מושכים בעלי חיים רבים, ואלו משלמים בחייהם על שתיית החומצה. בנוסף אומרים אנשי רשות הטבע והגנים כי קיים חשש אמיתי כתוצאה מחלחול החומצה לקרקע. אין לדעת לדבריהם אם שטפונות החורף יגרמו לנזקים נוספים וחשיפת אדמה חומצית רעילה. מעבר לריח החריף והרע, תופעת לוואי של הזיהום, אין לדעת מה יהיה המחיר למאות צמחי מדבר הצומחים באזור – עצי השיטה, רתמים, מילחית ויפרוק המדבר. באזור מצויה גם בריכת קינון מיוחדת לציפורים וברבורים, וקיים חשש אמיתי שיקרה להן אסון. בינתיים פוזרו בשטח שקתות מים ותותחי אוויר בכדי להבריח את הציפורים.

"האסון הזה הוא אסון יחיד ומיוחד", אמר מנכ"ל רשות הטבע והגנים שאול גולדשטיין, בסיור בערוץ הנחל. "לא נתקלנו בו בעבר בהיקף הזה, זה נחל שהזדהם כולו בחומצה. הנחל הזה הוא אחד היפים במדבר יהודה. כל זה נגמר, לפחות לשנה הזו". גולדשטיין התייחס למשך השיקום הצפוי ואמר כי "הגבים יהיו מזוהמים עוד הרבה זמן. גם בשיטפון הבא לצערנו ניאלץ להיפרד מהנחל הזה ולתת לו להשתקם. הנזקים יותר רחבים ממה שחשבנו בהתחלה. הנחל ייסגר לפחות לשנה. אולי יותר".

בימים אלו מתקיים תסקיר שמטרתו להבין את היקף השיקום שידרש ועלותו.

האחראים

הזיהום בנחל הוא כרוניקה ידועה מראש. מפעל "רותם אמפרט" נמצא מ-2016 בפסגת הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה (מקום חמישי). המפעל שייך לחברת כי"ל וכמו 6 מתוך 10 המפעלים המזהמים ביותר בישראל, גם הוא נמצא בשליטת משפחת עופר. שמו של המפעל עלה בעבר בהקשר של מאבק שדה בריר. מאבק תושבים עיקש למנוע כריית פוספטים בצמוד לעיר ערד. הנושא נמצא בדיונים משפטיים.
בשנת 2015 הוזהרה החברה על ידי המשרד לאיכות הסביבה כי היא איננה מטפלת בשפכים המזהמים שלה כראוי וכי היא אחראית על זיהום מעיינות עין צים ועין עקרבים.

מקורות וכתבות בנושא:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4984256,00.html
https://www.haaretz.co.il/news/science/1.4216951

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *